דיבנישוק Divenishok

By Levi Clancy for לוי on
updated

▶︎ View related▼︎ Tap to hide
דיבנישוק Divenishok is now located in Lithuania, 35 miles south-southeast of Vilnius, at 54°12' N 25°37' E

One day in 2012 or 2013, I met a group of Lithuanians at Deep Creek Hot Springs near Los Angeles. I asked them about Dziewieniszki, and after initially forgetting that it existed, they then told me something along the lines of, "Yes, Dziewieniszki -- why would you want to go there? It's a very small town."

דיבנישוק Divenishok has other names in several languages.
LanguageNameTransliteration
LithuanianDieveniškės
RussianDevenishki
PolishDziewieniszki
YiddishדיבנישוקDivenishok
BelarusianДзевянішкіDzievianiški
EnglishDewenishki
Over time, דיבנישוק Divenishok has fallen under various governments.
EraTimeTownDistrictProvinceNation
After WWIIc 1950DieveniškėsSoviet Union
Between WWI and WWIIc 1930DziewieniszkiOszmianaWilnoPoland
Before WWIc 1900DevenishkiOshmyanyVilnaRussian Empire
There are some resources online about דיבנישוק Divenishok.
yivoarchives.orgArchives for a New York-based benevolent society for דיבנישוק Divenishok.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok

The yizkor book for דיבנישוק Divenishok.
jewishgen.orgPartial translation via jewishgen.org (used sometimes for reference when completing my own translation).
nypl.orgNYPL digital copy
NYPL bibliography
NYPL digital copy
USHMM bibliography
Cornell bibliography

Table of contents

TitleAuthorpage
“ווארטע„
"Words"
מאיר יוסף איצקוביץ
Meir Yosef Itzkowitz
45
דרכי אל בית"ר
My road to Beitar [?]
מאיר יוסף איצקוביץ
Meir Yosef Itzkowitz
72
הסתדרות „החלוץ“ בעיירתנו
Organization "HaHalutz" in our town
(אליהו נתנאלי (איצקוביץ
Eliyo Nathaneli (Itzkowitz)
92
עיכוב קריאת התורה
A delay in reading the torah
(אליהו איצקוביץ (נתנאלי
Eliyo Itzkowitz (Nathaneli)
100
בצפורני החיה הנאצית
Claws of the Nazi monster
קלמן קרצ'מר
Kalman Kreczmer
162
הגידם מדיבנישוק
Amputee from Divenishok
מאיר יוסף איצקוביץ
Meir Yosef Itzkowitz
225
יקירנו לא הלכו כצאן לטבח
Our loved ones did not go like sheep to the slaughter
'מאיר יוסף בן נתן איצקוביץ
Meir Yosef ben Nathan Itzkowitz
228
זכיתי לראות תמונת אנשים שאהבתי
I lived to see a picture of the people I loved
נילי איצקוביץ
Nili Itzkowitz
246
הספד על אבא ז"ל
Eulogy for my father, RIP
מאיר יוסף איצקוביץ
Meir Yosef Itzkowitz
267
הבנות מספרות על אביהן
The girls about their father
שרה יוסקוביץ, גרוניה ברונשטיין
Sarah Yuskovitch, Grunia Borenstein
276
רי לייב אהרון זצ"ל /
Rabbi Aaron Leib, RIP
(אליהו נתנאלי (איצקוביץ
Eliyo Nathaneli (Itzkowitz)
288
אליהו חיים שקולניק
Eliyo Chaim Shkulnik
(אליהו נתנאלי (איצקוביץ
Eliyo Nathaneli (Itzkowitz)
290
בעלי יוסף לוינ -- איש רב פעלים
Husband Joseph Levine -- an accomplished man
יהודית לוין
Judith Levine
291
אמנו צפורה (ראשקה) מבית לוין
Our mother Zipora (Roshke) née Levine
שושנה יודנפריינד
Shoshana Judenfriend
297
לזכר איטה בלכר ז"ל
In memory of Ita Blecher, RIP
(אליהו נתנאלי (איצקוביץ), בלה אשמן (איצקוביץ
Eliyo Nathaneli (Itzkowitz), Bella Ashman (Itzkowitz)
299
לזכר הורי, אחי, אחיותי ומשפחתי
In memory of my parents, brother, sister and family
בלה אשמן
Bella Ashman
300
בית יהודי רגיל
A standard Jewish home
צפורה יודנפריינד (לוין) ז״ל
Zipora Judenfriend (Levine), RIP
308
קווים לדמותו של ידיד' אברהם קרצ'מר
Portrait of a friend of Abraham Kreczmer
אברהם אלוני
Abraham Aloni
308
אמנו חינה בת אברהם אליעזר ומרים לוין
Our mother Cheyena, daughter of Abraham Eliezer and Miriam Levine
אליהו נתנאלי
Eliyo Nathaneli
311
'ה„תל-חי'ניק" מ. י. איצקוביץ
The "Tel-Chai-Nick" from J. Itzkowitz
חיים לזר
Chaim Lazar
350
שטעטעלע דיווענישאק
Shtetl Divenishok
(מאיר יאשקע נתנ'ם (איצקאוויטש
Meir Yoshke Nathan'm (Itzkowitz)
378
...א יידיש לעבן ייאס איז מער נישטא
A Jewish life that is no more...
מאטקע (משה לייזערס) קארטשמער
Motke (Moshe Eliezer's) Kreczmer
394
...אַפגעהאלטן די קריאה
The torah reading was stopped...
(אליהו איצקאַוויטש (נתנאלי
Eliyo Itzkowitz (Nathaneli)
439
דער גידם פון דיווענישאַק
The gym/amputee of/from Divenishok
מאיר יוסף איצקאוויסש
Meir Yosef Itzkowitz
450
...א חלום
A dream...
מאיר יוסף איצקאוויסש
Meir Yosef Itzkowitz
454
מיקאן זיי ניט פארגעסן
The town is not forgotten [One cannot forget them]
שרה טייבקע און נחום לעווין
Sara Toybke and Nochum Levine
468
מיין שטעטל, היים און משפחה
My town, home and family
משה און סערקע לעווין-קארטשמער
Moshe and Perke Levine-Kreczmer
469
צום אנדענק פון טאטע-מאמע און משפחה
In memory of mame-pape [parents] and family
שרה-טובה גערשאוויץ-לעווי
Sara Toybah Gershowitz-Levine
470

“ווארטע„
"Words"

Written by מאיר יוסף איצקוביץ Meir Yosef Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 45; NYPL

דרכי אל בית"ר
My road to Beitar [?]

Written by מאיר יוסף איצקוביץ Meir Yosef Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 72; NYPL

הסתדרות „החלוץ“ בעיירתנו
Organization "HaHalutz" in our town

Written by (אליהו נתנאלי (איצקוביץ Eliyo Nathaneli (Itzkowitz).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 92; NYPL

עיכוב קריאת התורה
A delay in reading the torah

Written by (אליהו איצקוביץ (נתנאלי Eliyo Itzkowitz (Nathaneli).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 100; NYPL

בצפורני החיה הנאצית
Claws of the Nazi monster

Written by קלמן קרצ'מר Kalman Kreczmer.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 162; NYPL

הגידם מדיבנישוק
Amputee from Divenishok

Written by מאיר יוסף איצקוביץ Meir Yosef Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 225; NYPL

יקירנו לא הלכו כצאן לטבח
Our loved ones did not go like sheep to the slaughter

Written by מאיר יוסף בן נתן איצקוביץ Meir Yosef ben Nathan Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 228; NYPL

זכיתי לראות תמונת אנשים שאהבתי
I lived to see a picture of the people I loved

Written by נילי איצקוביץ Nili Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 246; NYPL

הספד על אבא ז"ל
Eulogy for my father, RIP

Written by מאיר יוסף איצקוביץ Meir Yosef Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 267; NYPL

הבנות מספרות על אביהן
The girls about their father

Written by שרה יוסקוביץ, גרוניה ברונשטיין Sarah Yuskovitch, Grunia Borenstein.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 276; NYPL

רי לייב אהרון זצ"ל
Rabbi Aaron Leib, RIP

Written by (אליהו נתנאלי (איצקוביץ Eliyo Nathaneli (Itzkowitz).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 288; NYPL

אליהו חיים שקולניק
Eliyo Chaim Shkulnik

Written by (אליהו נתנאלי (איצקוביץ Eliyo Nathaneli (Itzkowitz).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 290; NYPL

בעלי יוסף לוינ -- איש רב פעלים
Husband Joseph Levine -- an accomplished man

Written by יהודית לוין Judith Levine.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 291; NYPL

אמנו צפורה (ראשקה) מבית לוין
Our mother Zipora (Roshke) née Levine

Written by שושנה יודנפריינד Shoshana Judenfriend.

אמנו צפורה (ראשקה) מבית לוין

[photo]
.בלהה אשמו מבית איצקוביץ' וכושע לוין, בתם של פסח כייוה זייל

אמא זייל -- צפורה יודנפרינד (מבית לוין) עלתה ארצה בשנת 1935 כשהיא רשומה בסרטיפיקט כבתו של דודה שלמה לוין זייל. שלמה לוין ומשפחתו היו מחלוצי "שדה-יעקוב", המושב הראשון של הפוהמ''ז. מראשית דרכה בארץ עד יום מותה עסקה אמא בחקלאות -- גידול בע''ח ועבודת אדמה. יוס עבודתה החל השכס בבוקר עס חליבת בוקר של הפרות, (עבודה שנעשתה אז, כמובן, בידיים) ונ-שיאת כדי החלב ל"מחלבה" (מקום רכוז החלב של כל החברים). את שארית היום בילתה בעבודות השדד, בזריעת תירס בתלמים שחרש לפניה הדוד.

גם לאחר נישואיה לאבי, שלמה, המ-שיכה בעבודות חקלאיות. היא עבדה בר-פת ובלול, ובעונת הפרי אף בבציר וקטיף. יחד עם זאת, תמיד היו בביתנו מיני מרקחת, מאפה, ליקרים ויינות מעשה ידיה, ואף לכיבוש זיתים מצאה לה פנאי.

‫*******‬

[photo]
הנהר גכיה
דער טייך גאיןיע

על מסירותה לבע"ח יעיד הסיפור הבא: מדי יום השקתה אמא את העגלים בחלב את הקטנים שבהם צריכה היתה ללמד לשתות מהדלי. מה עשתה? הטבילה את ידיה בדלי החלב והם מצצו את אצב-עותיה … לא פעם "זכתה" מהם לנש-כות, וקרה גם שעגל חולה כלבת מצץ אצבעותיה, כך ש"זכתה" גם לקבל זרי-קות, אך כל זה לא הרתיעה.

למרות היותה טרודה במשק ובבית מבוקר עד ערב, מצא כל עני ונצרך בביתנו לב פתוח ויד נדיבה, וזאת בנוסף לקופסאות הצדקה שהיו בבית. את מצוות מתן בסתר העריכה אמא מאוד ושקדה על קיומה. על מידת הכנסת אורחים וצדקה לעניים אפשר ללמיד מהמקרה הבא: היה זה כשבוע לפני פסח. ההכנות לקראת החג היו בעיצומן, ועניי ישראל אף הם התכוננו לחג. נתתי להם גמילות חסד ביד רחבה, כמנהג אמא, אך מש-ביקשו לאכול ארוחת בוקר -- התנצלתי ואמרתי כי אמא חולה ואני עדיין קטנה. אך העניים טענו: "כבר 20 שנה שאנו באים לשדה-יעקוב, ותמיד אנו אוכלים אצל אמא!". הפסוק בספר מיכה: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשו משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" איפיין מאוד את אמא, שכן אלו היו הליכותיה עם אלוהים ואדם.

אמא היתה שתקנית מטיבעה, ומעולם לא הירבתה בדיבור. כמו שנאמר: "אמור מעמ ועשה הרבה והווה מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות" (פרקי אבות) ופרשו חז"ל: "צדיקים אומרים מעט ועו-שים הרבה". ואמנם, מרי-נפש היו נכנ סים לביתנו לשפוך את לבם, ואמא, למ-רות עיסוקיה הרבים, היתה יושבת בדמ-מה ומאזינה ועוזרת להם ככל יכלתה.

אף פטירתה בדממה היתה. בבוקר יום תמישי, כ"ד באייר תשל"ד, רצתה אמא לקום ממיטתה, כדי לאפות את הבצק שהכינה בליל אמש ולהמשיך בהכנות לק-******ראת השבת, אך לפתע חשה חשה ברע, וכך בדממה עצמה עיניה ומסרה את נשמתה הטהורה בידי בורא עולם.

ת.נ.צ.ב.ה.

שושנה יודנפריינד

Sefer Divenishok, p 297 - 299; NYPL

אמנו צפורה (ראשקה) מבית לוין¶ Our mother Zipora (Raska) née Levine
[photo][photo of two women]
,בלהה אשמו מבית איצקוביץ' וכושע לויןBella Ashman née Itzkowitz and Kusha Levine,
[Probably, כושע Kusha is actually Roshe]
.בתם של פסח כייוה זיילdaughter of Pesach Kayna, RIP.
[Probably, Pesach Kayna should be Pesach and Raina]
translatorscafe.com
-- אמא זייל¶ Mother, RIP --
(צפורה יודנפרינד (מבית לויןZipora Judenfriend (née Levine)
עלתה ארצה בשנת 1935immigrated to Israel in 1935
כשהיא רשומה בסרטיפיקט when it is registered in a certificate
.כבתו של דודה שלמה לוין זיילthe daughter of a cousin Shlomo Levine RIP.
,"שלמה לוין ומשפחתו היו מחלוצי "שדה-יעקובShlomo Levine and his family were pioneers at "Sde Ya'aqov",
[Sde Ya'aqov (Jacob's Field) is an Israeli community]
.המושב הראשון של הפוהמ''זthe first session of [uncertain meaning].

לזכר איטה בלכר ז"ל
In memory of Ita Blecher, RIP

Written by (אליהו נתנאלי (איצקוביץ), בלה אשמן (איצקוביץ Eliyo Nathaneli (Itzkowitz), Bella Ashman (Itzkowitz).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 299; NYPL

לזכר הורי, אחי, אחיותי ומשפחתי
In memory of my parents, brother, sisters and family

Written by בלה אשמן Bella Ashman.

לזכר הורי, אחי, אחיותי ומשפחתי

כמו מתוך ערפל מצטיירת לנגד עיני תמונת סבתי מצד אמי. היתה זו אשה נמוכה שפופת גו, אבל בעלת מרץ ותדוות חיים. מרים היה שמה, אבל כבשם חיבה קראו לה מירעלע. צדקנית היתה סבתי ובכל יום ששי בעלות השחר, היתה אוס-פת לתוך סל ירקות שונות ומתחמקת מהבית. פעם עקבתי אחריה וראיתיה עולה על אחת המרפסות, מעמידה את הסל ונעלמת. היא נזהרה שאף אתד לא ידע את מעשיה, כדי לקיים את המצוה של מתן בסתר.

אמי חינה היתה שוחרת ידע ובניגוד לכל בנות העיירה למדה בבית-הספר הע-ממי הרוסי ואחר כך נסעה לווילנה להמ-שיך בלימודים. בשנת 1903 סיימה שם בית-ספר לאמנות, רקמה ומודלים וקיבלה גם דיפלומה המזכה אותה בזכויות במק-צוע זה. היא היתה הבחורה היחידה בעיי-דה ברמת השכלה תיכונית, ברוסית וב-אמנות.

אבי היה עסקן ציבורי וטוב לב. כש-היה מישהו בא לבקש עצה או עורה, איטה הישישה ז"ל כמפת וכדמות אצילה מהעבר המזהיר שלנו.
יהי זכרה ברוך.

אליהו נתנאלי (איצקוביץ)
בלה אשמן (איצקוביץ)

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 300; NYPL

בית יהודי רגיל
A standard Jewish home

Written by צפורה יודנפריינד (לוין) ז״ל Zipora Judenfriend (Levine), RIP.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 308; NYPL

קווים לדמותו של ידיד' אברהם קרצ'מר
Portrait of a friend of Abraham Kreczmer

Written by אברהם אלוני Abraham Aloni.

קווים לדמותו של ידידי אברהם קרצ'מר

עוד בצעירותי התבלט אברהם כילד כשרוני. אברהם ודודו ראובן קרצ'מר קצו ‪ מאותו חומר: כשרוניים, חריפים, מתמידים ובעלי זכרון פנומנלי. בהיותו תלמיד ב„חדר" ניבא לו הרבי לייב אהרע עתיד מזהיר.

עם סיום בית הספר העממי, נסע אברהם קרצ'מר ללםוד בווילנה. שם השלים לימודיו בגמנסיה של סופיה גורביץ, ונתמנה למורה באחת העיירות הסמוכות.

[photo]
אברהם קרצ'מר

אברהם לא ראה בהוראה יעוד חייו אלא קרש קפיצה להמשך לימודיו העל-תיכוניים.

בבית הספר הכיר את אשתו לעתיד, תמרה, שהיתה מורה לפולנית. יחד אתה נסע לפריז כדי לקנות השכלה גבוהה. התנאים היו קשים ביותל; לא היו להם כל מקורות הכנסה והם נאלצו לדאוג הן ללימודים והן לפרנסה.

הודות לרצונו העז העז וכשרונותיו הרבים הצליח אברהם להתגבר על כל הקשיים והמכשולים ולהשיג חואר מהנדס. הוא התמחה במיוחד בתעשיית השיכר והצליח בתחום זה מעל למשוער. הוא נתמנה למנהל בית-החרושת לבירה הגדול ביותר בצרפת, בעיר ליל. הוא נחשב לאחד המומחים ביותר בתחום זה בצרפת, ופירסם מאמרים רבים על נושא זה. אברהם קרצ'מר ביקר לעיתים חכופות בארץ, ופעם אף הגיע ארצה בראש קבוצת מומחים כדי לייעץ לחעשיית הבירה בארץ.

עם פרוץ מלחמת העולפ גויס לצבא הצרפתי ונפל בשבי. אשתו תמרה סבלה רבות וכל נטל הטיפול בבתם היחידה נפל עליה, ועד שובו של בעלה עמדה בכך תמרה בכבוד. את בתם חנכו מתוך אהבת האדם ועם ישראל. היא סיימה את לימודי האוניברסיטה בהצטיינות ומשמשת כמרצה לפיסיקה באוניברסיטה, וזכתה בפרס הצטיינות עבור עבודות מחקר בתחום הפיסיקה. גם בעלה, שהוא ממשפחה יהודית מכובדת בצרפת, משמש משען באוניברסיטה. אברהם זכה גם לנכדה העומדת לסיים בקרוב את לימודי הרפואה.

בצעירותו היה אברהם רחוק במידה מסויימת מהציונות, אך בשנים האחרונות היה לבעל תודעה ציונית וער לכל בעיה יהודית בארץ ובעולם. בשנה האחרונה יצא לגמלאות והחל עוסק בענייני תרבות וחברה. אשתו תמרה היא חברה נאמנה בחייו ושימשה לו משענת בכל מאבקי חייו.

אברהם אלוני

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 308 - 309; NYPL

אמנו חינה בת אברהם אליעזר ומרים לוין
Our mother Cheyena, daughter of Abraham Eliezer and Miriam Levine

Written by אליהו נתנאלי Eliyo Nathaneli.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 311; NYPL

'ה„תל-חי'ניק" מ. י. איצקוביץ
The "Tel-Chai-Nick" from J. Itzkowitz

Written by חיים לזר Chaim Lazar.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 350; NYPL

שטעטעלע דיווענישאק
Shtetl Divenishok

Written by (מאיר יאשקע נתנ'ם (איצקאוויטש Meir Yoshke Nathan'm (Itzkowitz).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 378; NYPL

...א יידיש לעבן ייאס איז מער נישטא
A Jewish life that is no more...

Written by מאטקע (משה לייזערס) קארטשמער Motke (Moshe Eliezer's) Kreczmer.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 394; NYPL

...אַפגעהאלטן די קריאה
The torah reading was stopped...

Written by (אליהו איצקאַוויטש (נתנאלי Eliyo Itzkowitz (Nathaneli).

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 439; NYPL

דער גידם פון דיווענישאַק
The gym/amputee of/from Divenishok

Written by מאיר יוסף איצקאוויסש Meir Yosef Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 450; NYPL

...א חלום
A dream...

Written by מאיר יוסף איצקאוויסש Meir Yosef Itzkowitz.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 454; NYPL

מיקאן זיי ניט פארגעסן
The town is not forgotten [One cannot forget them]

Written by שרה טייבקע און נחום לעווין Sara Toybke and Nochum Levine.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 468; NYPL

מיין שטעטל, היים און משפחה
My town, home and family

Written by משה און סערקע לעווין-קארטשמער Moshe and Perke Levine-Kreczmer.

מיין שטעטל, היים און משפחה

צום סוף פון יאר 1939, אין א קאלטן ווינטער-פרימארגן, האב איך פארלאזן

[photo]
נח און אלטע קארטשמער ז"ל.

מיין היימשטעטל, ווי אויך מיין ליבן טאטן און מאמען און מיינע דריי שוועסטער. מיין עלטסטע שוועסטער לאה האט שוין דאן געוווינט אין אמעריקע און מיין ברודער אברהם -- אין פראנקרייך.

מיט א טיפן געפיל פון בענקשאפט און ליבע, נעם איך זיך שרייבן די שורות וועגן מיין פאטער נח קארטשמער און מיין מוטער ע"ה. געוווינט האבן זיי אויפן מארק, נישט ווייט פון קלויסטער, צוזאמען מיט זייערע טעכטער און דעם בן-יחיד

מיין פאטער איז געווען א באשיידענער מענטש, א רויקער און אינטעליגענטער, א פלייסיקער תלמיד פון שולחן ערוך. מיין מוטער -- זייער א קלוגע פרוי, וועלכע האט שווער געארבעט, אבער אין דער פרייער צייט האט זי געלייענט א בוך אדער א צייטונג.

צום באדויערן זענען שוין מיינע עלטערן צווישן די אומגעקומענע. צוזאמען מיט זיי זענען פארטיליקט געווארן דורך די היטלעריסטישע באנדיטן מיין שוועסטער דבורה מיט איר מאן יוסף גיטליץ און זייערע צוויי קינדערלך -- א מיידעלע חיהלע און א יינגעלע שמואליקל; מיין שוועסטער באשקע, מיין שוועסטער בריינע מיט איר מאן און זייער טעכטערל.

מיין שוועסטער לאה (איר מאן איז שוין געשטארבן) וווינט אין אמעריקע מיט אירע צוויי פארהייראטע טעכטער און פיר אייניקלעךף; מיין ברודער אברהם, מיט ןיין סימפאטישער פרוי טאמארע, וווינען אין פראנקרייך, זיי האבן א טאכטער מיט אן איידעם. זייער אייניקל, א מיידל, שטודירט מעדיצין. מיין ברודער אברהם איז אן אויסערגעוויינלעכער מענטש -- א טרוים פאר יעדן טאטע-מאמע צו האבן אזא זון. אברהם האט זייער פיל בייגעטראגן צום געזעלשאפטלעכן און קולטורעלן לעבן אין דיווענישאק. קומענדיק אויף וואקאציעס אין שטעטל, פלעגט ער צוגרייטן פארשטעלונ-גען און האלטן רעפעראטן.

איך, פערעלע, בין די יינגסטע. די מעזינקע. איך בין פארהייראט צו פסחס און ריינע לעווינס זון מיר וווינען אין אמעריקע, אין פרעסנא -- קאליפארניע. מיר האבן צוויי טעכטער, אן איידעם, א זון.

שווער ארויסצוברענגען אין ווערטער אלץ וואס מיין הארץ פילט -- די קינדער-יארן, די היים, אונדזער קליין שטעטעלע דייווענישאק מיט איר פראכט. דאס שטעטעלע איז געווען ארומגערינגלט מיט גרינע פעלדער, לאנקעס און א שיינעם סאסנאוון וואלד. פון ווילנע פלעגט מען קומען צו אונדז אויף זומער-וווינונג (דאטשע), ווייל ביי אונדז האט מען געקאנט זיך גוט אפרוען און זיך אפפרישן אין טייך אין די הייסע טעג.

איך טראג אין מיין הארצן א גרויסע ליבע און בענקשאפט צו מיין היים-שטעטעלע דיווענישאק.

כ'וויל אויך דערמאנען מיין באבע חיב. זי איז געווען א גרויסע צנועה, שטענדיק גרייט צו געבן א נדבה. זי איז געשטארבן ווען איך בין נאך געווען א קליין מיידל; מיין מומע ראדל מיט איר מאן גרשון און זייער טאכטער זלאטקע; מיין מומע דבורהקע מיט איר מאן אשר און זייערע צוויי קינדערלעך; מיין פעטער ראובן און זיין פרוי. ער איז געווען א מענטש מיט הויכער אינטעליגענץ און שארפן געדאנק. ווען ער פלעגט רעפערירן וועגן עפעס א פראגע, פלעגט ערא אנגעבן פארשידענע דאטעס פון זכרון, ווי „א גייענדיקע ענציקלאפעדיע".

זאלן די פאר ווערטער וועגן מיינע נאענטסטע און ליבסטע, זיין אן אייביקער אנדענק פאר זיי אלע.

משה און פערקע לעווין-קארטשמער

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 469 - 470; NYPL

צום אנדענק פון טאטע-מאמע און משפחה
In memory of mame-pape [parents] and family

Written by שרה-טובה גערשאוויץ-לעווי Sara Toybah Gershowitz-Levine.

ספר דיבנישוק Sefer Divenishok, p 470; NYPL

Studies

iajgsjewishcemeteryproject.org